פסק-דין בתיק ת"ק 40829-03-11

א.         רקע כללי:

1. תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי הרכוש שנגרמו לכלי הרכב של שני הצדדים (להלן - רכב התובע ורכב הנתבעים, בהתאמה), עקב תאונת דרכים שאירעה ביניהם ביום 22.10.10 בשעה 23:15 או בסמוך לכך בנתיבי איילון צפונה, בסמוך לאחר מחלף השלום (להלן - הכביש).
2. עובר לתאונה נסע רכב התובע בכביש לכיוון צפון, בנתיב הימני בכיוון נסיעתו, ואילו רכב הנתבעים ירד לכביש ממחלף השלום, בנתיב ההשתלבות בירידה מהמחלף.

ב.         גרסת התובע וטיעוניו:

3. לגרסת התובע, בעת שנהג ברכבו כאמור הגיח לפתע רכב הנתבעים, מנתיב ההשתלבות שמימינו. רכב הנתבעים סטה שמאלה, על מנת להשתלב בכביש, ואגב כך פגע במרכז הדופן הימנית של רכב התובע וגרם לו לנזקים. התובע הדגיש כי הוא בשום אופן לא סטה מנתיבו, והוא מוכן לעמוד לבדיקה במכונת אמת על גרסתו זו.
4. לטענת התובע, עצמת המכה היתה כה רבה עד שהחלון הימני ברכבו התנפץ על אשתו, אשר ישבה לידו. יתר על כן, רכב הנתבעים אף הסתחרר סביב עצמו.
5. התובע הוסיף וטען, כי לאחר התאונה הודה נתבע 1 באחריותו לתאונה ואמר שביקש לעקוף מונית אשר נסעה לפניו בנתיב ההשתלבות.
6. התובע הגיש בזמנו בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בגין כך שהנתבעים לא הגישו כתב הגנה במועד הקבוע בהוראות תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976. בדיון שנערך לפניי אתמול חזר התובע על בקשתו זו, חרף העובדה שכתב הגנה הוגש עוד ביום 28.4.11, שכן לשיטתו הוא זכאי לקבל פסק דין כאמור בשל האיחור הנטען בהגשת כתב ההגנה.

ג.         גרסת נתבע 1 וטיעוני הנתבעים:

7. הנתבעים הכחישו את טענות התובע ואף הגישו תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעים עקב התאונה.
8. נתבע 1 הודה כי ירד לכביש בנתיב ההשתלבות. עם זאת, כך לטענתו, הוא המשיך בנתיב נסיעתו ממנו לא סטה כלל, גם לא לצורך עקיפת מונית. לדבריו, הוא לא התכוון להשתלב לנתיבי איילון, דהיינו: לנתיב נסיעתו של התובע, אלא להמשיך ישר בנסיעתו; הגם שלא ציין לאן (ר' בפרוטוקול, עמ' 3 שורה 30).
9. לגרסת נתבע 1 לפתע הוא שמע מכה חזקה מצד שמאל, שכן רכב התובע פגע בו עקב סטייה לנתיבו. נתבע 1 הסיט אפוא את היד כדי לא להיכנס בקיר, ורכבו הסתחרר. נתבע 1 הוסיף וטען כי לאחר התאונה הגיעו אליו בחור ובחורה, שאלו אם הוא בסדר ואף נתנו לו את מספר הטלפון שלהם.
10. נציג נתבעת 2 טען, כי יש להעדיף את גרסת נתבע 1 על פני גרסת התובע. לשיטתו, תביעת התובע אינה אלא בבחינת הגנה בדרך של התקפה, שכן היא הוגשה רק לאחר שנשלחו לתובע דרישה והתראה לפני טיפול משפטי בקשר לנזקים שנגרמו לרכב הנתבעים.
11. יתר על כן, אין לסמוך על גרסת התובע, אשר הוסיף פרטים וטיעונים שלא הופיעו בכתב התביעה - כגון טענתו שנתבע 1 אמר כי עקף מונית - וטענותיו לנזקים אינן מגובות בחוות דעת שמאי.
12. נציג נתבעת 2 הבהיר, כי העד שמסר את מספר הטלפון שלו לנתבע 1 הינו קצין בקבע. עד זה אישר את גרסת נתבע 1, אך לא יכול היה להתייצב למתן עדות בשל אופי שירותו הצבאי.

ד.         דיון והכרעה:

13. אין מקום, במקרה זה, למתן פסק דין בהיעדר הגנה. לא זו בלבד שהוגש בתיק כתב הגנה, אלא שטענת נציג נתבעת 2, לפיה כתב התביעה הומצא לנתבעת 2 ביום 5.4.11, לא נסתרה. לפיכך, בהתחשב בתקופת פגרת הפסח וכאשר כתב ההגנה הוגש ביום 28.4.11, ספק גם אם יש יסוד לטענה כלשהי בדבר איחור-מה בהגשת כתב ההגנה.
14. עם זאת, באשר להכרעה בתובענות לגופן, לאחר ששמעתי אתמול את עדי הצדדים - התובע ונתבע 1, שכן עדים נוספים לא התייצבו - והתרשמתי מהן, רואה אני את גרסת התובע מגרסת נתבע 1.
15. אין מדובר בהתרשמות גרידא, אלא בקביעה המתבססת גם על נתוני האירוע האובייקטיביים. נתבע 1 הוא שנסע במסלול ההשתלבות, ועל כן הוא זה שמטבע הדברים היה צריך להשתלב לנתיב נסיעתו של התובע, ולא להיפך. נתבע 1 אמנם טען שהתכוון לנסוע "ישר", אך סתם ולא פירש לאן.